דמו חי עם Unitree G1 בכנס: איך לא נופלים על הבמה

הדגמה חיה של רובוט הומנואיד על במה נכשלת בדרך כלל בגלל הסביבה ולא בגלל הרובוט. הרשת עמוסה, המיקרופון קולט את הקהל, יש עשן במה, ולפעמים המנחה פשוט מאלתר שאלה. אנחנו בטאגבוקס מפעילים את Unitree G1 בישראל עם שכבת תוכנה שפיתחנו: דיבור בעברית בזמן אמת, חיבור למודלי שפה ורצפי תנועה מותאמים. ריכזנו כאן את מה שלמדנו מבניית דמו שעומד בתנאי כנס אמיתיים. המאמר מיועד לצוותי חדשנות, לסטארטאפים ולמארגני תוכן טכנולוגי שרוצים להעלות את הרובוט לבמה בלי להמר.

מה הופך הדגמה חיה של Unitree G1 לשברירית?

כמעט כל כשל שראינו נובע מאחד מארבעה דברים: רשת לא יציבה, סאונד שלא תוכנן, משטח במה בעייתי ותסריט שנשען על תלות אחת בלבד. הפלטפורמה עצמה יציבה מאוד. Unitree G1 מחזיק שיווי משקל דינמי גם כשדוחפים אותו, ופירטנו את זה במהדורה על בקרת האיזון. במעבדה כל הרכיבים עובדים בתנאים נקיים. על במה, כל רכיב צריך לעבוד בתנאים הכי גרועים שלו.

לכן אנחנו לא בונים דמו אחד. אנחנו בונים דמו אחד עם שלוש גרסאות נסיגה מוכנות מראש, ועוברים ביניהן בלי שהקהל ירגיש.

כמה מקום צריך לדמו של Unitree G1 על במה?

לדמו שכולל הליכה אנחנו מבקשים שטח פנוי של לפחות 4×4 מטרים. בנוסף אנחנו שומרים 1.5 מטרים לפחות מקצה הבמה ו-2 מטרים בין מסלול התנועה לשורה הראשונה. לדמו סטטי, שבו הרובוט עומד, מדבר ומבצע תנועות ידיים, מספיקים 2×2 מטרים.

המשטח חשוב לא פחות מהגודל:

• בלי שטיחים רופפים ובלי כבלים חשופים במסלול. כל כבל חוצה מודבק בגאפר, ועדיף שיעבור מאחורי הרובוט.
• משטח ישר ויציב. במות מודולריות עם הפרשי גובה של סנטימטר או שניים בין פלטות הן לא בעיה לרובוט, אבל הן משנות את התנועה. לכן אנחנו בודקים אותן בחזרה.
• לא מעלים את הרובוט במדרגות הבמה בזמן השידור. Unitree G1, בגובה של כ-1.32 מטר ובמשקל של כ-35 ק"ג, מוצב על הבמה לפני פתיחת הדלתות או בהפסקה.
• בלי מכונת עשן. עשן במה מפזר את קרני ה-LiDAR ופוגע במצלמת העומק. אם הבמאי מתעקש על אווירה, אנחנו מתאמים שהעשן ייכבה לפחות 10 דקות לפני הסגמנט.

פירוט של נהלי העבודה ליד קהל, כולל מרחקים ועצירת חירום, מופיע במדריך הבטיחות שלנו ל-Unitree G1.

איך מחברים את הדיבור בעברית לסאונד של האולם?

התשובה הקצרה: לא סומכים על המיקרופונים והרמקול המובנים של הרובוט. באולם של 300 איש הם לא מספיקים. אנחנו מקבלים מהסאונדמן ערוץ ייעודי מהמיקרופון של המנחה ישירות למערכת זיהוי הדיבור שלנו, ומחזירים את קול הרובוט כיציאת קו למערכת ההגברה של האולם.

בפועל זה נראה כך:

• קלט: מיקרופון דש או מיקרופון יד של המנחה, בפיצול נפרד אלינו. כך המערכת לא קולטת מחיאות כפיים, שיחות בקהל או את ההד של האולם.
• פלט: יציאת קו מהמחשב שלנו לקונסולה. הרובוט מסנכרן תנועות שפתיים וידיים לדיבור, והקהל שומע את הקול מהרמקולים הראשיים.
• השהיה: בין סוף המשפט של המנחה לתחילת התשובה עוברות בדרך כלל 1.5–3 שניות. אנחנו מתדרכים את המנחה לחכות ולא למלא את השקט. שתיקה קצרה נראית טבעית, אבל מנחה שממשיך לדבר שובר את הזרימה.

מנחה שמגיע לחזרה עם רשימת שאלות מוכנה חוסך לנו חצי מהסיכון. אנחנו מבקשים את הרשימה שבוע מראש, מכיילים עליה את הנחיות המערכת למודל השפה, ובודקים שהתשובות קצרות: 2–3 משפטים ולא נאום.

מה עושים כשהרשת או מודל השפה נופלים באמצע?

עוברים לשכבת הגיבוי הבאה בתוך שניות, בלי לעצור את הדמו. זה העיקרון המרכזי בכל הדגמה חיה שאנחנו בונים. רשת Wi-Fi של כנס, עם מאות מכשירים באותו אולם, היא המקור הנפוץ ביותר לתקלות. לכן אנחנו לא מתחברים אליה בכלל. אנחנו מגיעים עם נתב משלנו, קישור קווי בין מחשב הבקרה לרובוט וחיבור סלולרי נפרד לשירותי הענן.

מבנה השכבות שלנו:

• שכבה 1: שיחה חיה. זיהוי דיבור בעברית, מודל שפה ותשובה קולית עם תנועה. זה מה שהקהל אמור לראות.
• שכבה 2: מאגר תשובות מאושר. תשובות מוכנות לשאלות שהמנחה צפוי לשאול, שהמפעיל מפעיל ידנית אם החיבור לענן איטי או נפל.
• שכבה 3: רצף מתוסרט. תנועה וקול מוקלט שמסנכרנים לטקסט של המנחה, כמו קטע כוריאוגרפי.
• שכבה 4: עצירה בטוחה. הרובוט עובר לעמידה יציבה או לתנוחת מנוחה, והמנחה ממשיך את הסגמנט בדיבור.

מהקהל, המעבר משכבה 1 לשכבה 2 כמעט לא מורגש. בחזרה אנחנו מתרגלים את המעבר הזה בכוונה לפחות פעם אחת, כדי שגם המנחה יידע איך זה נשמע.

ומה עם הסוללה?

לפי המפרט, סוללת Unitree G1 מחזיקה כשעתיים. דמו עם הרבה הליכה ותנועות זרועות צורך יותר. ביום הדגמה אנחנו מתכננים 60–90 דקות פעילות אפקטיבית לכל סוללה ומגיעים עם סוללה נוספת טעונה. לפני הסגמנט אנחנו מחליפים לסוללה מלאה, גם אם הקודמת עוד ב-70%.

לוח הזמנים של יום הדגמה עם Unitree G1

הדמו עצמו נמשך בדרך כלל 8–12 דקות. ההכנה סביבו לוקחת שלושה שבועות:

• שלושה שבועות לפני: תסריט ראשוני. מה הרובוט עושה, מה המסר הטכנולוגי ואילו רצפי תנועה צריך לבנות או להתאים.
• שבוע לפני: רשימת שאלות סופית מהמנחה, כיול תשובות וחזרה מרחוק בווידאו עם המנחה.
• יום לפני או בבוקר: בדיקת במה. מידות, משטח, תאורה, נקודת כניסה ותיאום עם הסאונדמן.
• 3–4 שעות לפני הסגמנט: הגעה, הקמת רשת ומחשב בקרה, וחזרה טכנית של 60 דקות על הבמה האמיתית, כולל שתי ריצות מלאות.
• 20 דקות לפני: החלפת סוללה, בדיקת ערוצי סאונד ומיקום הרובוט בנקודת ההתחלה.

הצוות שלנו בשטח מונה שני אנשים. מפעיל אחד אחראי על הרובוט ועל עצירת החירום, והשני אחראי על התוכנה, הסאונד והמעברים בין השכבות. מהצד שלכם אנחנו צריכים איש קשר אחד שמכיר את לוח הזמנים של הבמה.

מה מתאים לדמו חי ומה עדיף להשאיר לסרטון?

לבמה מתאימים דברים שהקהל יכול לראות ולשפוט בזמן אמת. דברים שדורשים דיוק גבוה או תנאים מבוקרים עדיף לצלם מראש ולהקרין.

• מתאים לחי: שיחה בעברית עם המנחה, הליכה ותגובה לסביבה, רצף תנועה מותאם שממחיש יכולת, ואינטגרציה עם מוצר שלכם, למשל רובוט שמציג נתונים ממערכת שפיתחתם.
• עדיף מוקלט: מניפולציה עדינה של חפצים, תרחישים שתלויים בתאורה או במשטח ספציפי, ותוצאות מחקר שדורשות מדידה.

שילוב של שני המרכיבים עובד טוב: סרטון של 60 שניות שמראה את היכולת במעבדה, ואחריו הרובוט עולה ומדגים חלק ממנה מול הקהל.

מתכננים הדגמה חיה עם רובוט הומנואיד?

אם אתם בונים דמו לכנס, להשקת מוצר או לפגישת משקיעים, השכרת רובוט הומנואיד מופעל עם צוות ושכבת תוכנה מוכנה חוסכת לכם את כל שלב הלמידה. אפשר לקרוא עוד על הפלטפורמה ועל אפשרויות העבודה בעמוד Unitree G1 בישראל. אפשר גם לפנות אלינו ישירות עם תאריך, גודל במה ותיאור קצר של מה שאתם רוצים להראות, ונחזור אליכם עם הצעה לתסריט ולשכבות הגיבוי.