עם כל הזמנה לחתונה שמגיעה אליכם, מתעוררת שאלת השאלות – כמה כסף לתת? אין לכך חוקים ברורים אבל יש נורמות התנהגות – מהתחשבנויות קודמות ועד התחשבות במצב האישי. אז כמה רשמתם?

 

קיבלתם הזמנה לחתונה והשאלה הראשונה שעולה היא כמה לרשום בצ’ק – שאלת השאלות שמעוררת אחריה שורה של דיונים. “תבדוק במחברת כמה שמו בברית של עידן ותוסיף חמישים שקלים” ,”אבל נשמה שלי עידן כבר בכיתה ב’, הייתי אומר ששער הדולר הספיק להתחלף בזמן הזה”. “מנה זאת מנה, כמה כבר עולה מנה היום?”, “תגיד הוא בא לבד או עם החברה?”,  “טוב תכתוב 400 שקל ונסגור עניין, אל תשכח שיש לנו עוד שלושה אירועים עד סוף החודש”.

זהו פחות או יותר תקציר הדיון בכל בית לפני שיוצאים לאירוע. כעקרון זהו לא הנושא הכי נוח בעולם לפשפש בו, אבל בואו לא נתיפייף – לכולנו הוצאות שוטפות במהלך החודש, תשלומים מפה ועד נחל עמוד, לא כולל משכנתא ומנוי לעיתון, כך שנרצה או לא נרצה אנחנו חייבים להיות מחושבים. לארג’יות מופרזת נחשבת לטיפשות ודקדקנות על השקל נחשב לקמצנות, אז איך עושים את החשבון ונשארים שפויים?

פשוט מאוד. כל הנושא כולו נחלק לקטגוריות ותתי קטגוריות:

אם עשיתם אירוע בעבר ויש לכם מחברת מתועדת או טבלת אקסל שבה הקלדתם עד הפרט האחרון ועד השקל האחרון של “מי הביא כמה?” – אז זה פשוט. מדפדפים במחברת ההתחשבנויות או שפותחים את קובץ האקסל, מגיעים לאות הרצויה ובודקים כמה הביא הנ”ל באירוע האחרון שלכם. אם עברו יותר מחמש שנים, חל חוק ההתיישנות על הסכום ועליכם לשדרג את הצ’ק. בחמש שנים יחסים מתהדקים, משפחות מתקרבות וזה מספיק זמן לשינויים. תת קטגוריה באותו עניין היא אם הוא או היא באו לבד או עם בן זוג, זהו פרמטר נוסף שמשנה לחלוטין את הסכום הסופי שייכנס למעטפה. שלא תטעו, אם אתם באים כזוג או בנפרד זה לא מדלל את המעטפה משום שהיחס תמיד הוא למה שהביאו לכם!

אם עדיין לא היה לכם אירוע משלכם אז אתם בשלב של לזרוע. מה זה אומר? אתם כרגע רק משחררים כסף, בכל אירוע ולכל מסיבה, אבל במחשבה שזה יחזור אליכם בבומרנג נעים ומלטף. כל שקל שאתם “זורעים” נכנס למאות מחברות מתחשבנות ואלפי טבלאות ממוחשבות שלצד שמכם יהיה רשום כמה נתתם. מה שנתתם בעבר תקבלו בעתיד ואולי אפילו בתוספת קטנה וחביבה. בהקשר הזה מאוד חשוב אם הולכים לבד או עם בן זוג, זה משנה לחלוטין את נפח המעטפה.

אז איך בכל זאת מחליטים כמה לתת? בראש ובראשונה הסכום לעולם לא ייפול ממחיר מנה ממוצעת באולם – כ-200 שקל בערב וכ-130 בצהריים. אם אתם מגיעים כזוג אז מיד מכפילים בשתיים ואם לבד אז מיד מוסיפים מינימום עוד חמישים שקלים (בינינו, 200 שקל במעטפה זה לא נראה טוב).

עניין נוסף הוא מידת הקרבה לזוג המתחתן. ככל שהמתחתנים או בעלי האירועים קרובים יותר אליכם, סכום הצ’ק עולה ואין זה עניין של משפחה או חברים, מכיוון שיש אנשים שחברים הם יותר ממשפחה עבורם.

אם הזוג המתחתן הם חברים חדשים אשר לא נכחו באירוע שהיה לכם – נוהגים על פי הנוהל של “אם לא היה לכם אירוע משלכם”. ראשית מתחילים במחיר מנה ממוצעת ואחר כך משדרגים את הסכום על פי מידת הקרבה שלכם לזוג המתחתן.

לעולם… אבל לעולם… לא מביאים מתנה לחתונה! תגידו לי חינה – קיבלתי, תגידו לי ברית – החלקתי, נסחפתם ואמרתם בר מצווה – העלמתי עין, אבל לחתונה אין מצב שנכנסים עם מתנה, חוק ברזל בל יעבור. המתחתנים היקרים עובדים קשה מאוד בשביל להפיק אירוע כמו שצריך, ההוצאות הן רבות: מחיר מנה, תאורה הגברה ומסכים, שמלה,אטרקציות מדליקות של עמדות צילום, להקה לאירוע והרכב מוסיקלי ראו לדוגמא: https://www.elay.co.il/  תקליטן, חליפה, טבעות, עיצוב, צלם ועוד הרבה.. לרוב הספקים יגבו כמה מקדמות ראשונות ואת השאר משלמים אחרי החתונה ממה שיגיע במעטפות. במילים אחרות – אתם משלמים, אז מתנה ממש לא תתרום במקרה הזה ושלא תחשבו על זה אפילו.

על אף כל מה שנאמר לעיל,  בראש ובראשונה כל אדם צריך להתאים את עצמו לתקציבו בלבד, וזה לא משנה בכלל כמה ההוא וההם יביאו או מה יגידו השכנים. הם אחרי הכל לא משלמים לכם את הארנונה בסוף החודש. אין צורך לקפוץ מעל הפופיק ולהיכנס לחובות אפילו כשיש רצון עז לפנק ולפרגן לחברים או משפחה ( הם יבינו). אירועים זה דבר משמח – אבל יש לכם אחריות גדולה להתאים את התקציב ליכולות שלכם. אם יש, אל תתבייש – ואם אין אז לא תוכל לממן וזה בסדר להביא מה שאתם מסוגלים.

ואם זה לא מספיק, הכי חשוב לזכור שזאת “מצווה גדולה לשמח חתן וכלה”, כפי שכתוב בגמרא, כך שכדאי שתתמקדו פחות במנה על השולחן ויותר בריקודים על הרחבה, במיוחד שבעלי אירועים מזמינים תקליטנים והרכבים מוסיקלים שלא משאירים אורח אחד ישוב על כסאו את זה החתן והכלה בטוח יזכרו יותר מכל דבר אחר (ואם צריך יש גם תמונות וסרטונים כראיות לטובתכם).